שמן "ציפורניים" של נופר - מכיל שמנים ארומטיים לעור ולציפורניים - נופר מוצרים טבעיים

פטרת

פטריות העור צומחות באזור החיצוני-הקרני של העור. הן הורסות ומפרקות את החומר הקרני של העור וניזונות ממנו.

פטרת הציפורניים

הפטריות פוגעות בציפורני הרגליים והידיים. הציפורנים מצהיבות, מתקשחות ומתפוררות. הן מתרוממות ומתנתקות מהרקמה שמתחתיהן.

פטרת העור

הפטריות השכיחות ביותר מצויות על פני העור בכף הרגל ובין אצבעות הרגליים.

הן גורמות לעור רטוב ואדום, לקשקשים, לגרוד ולסדקים.

החום והלחות המצויים בין אצבעות הרגליים, גורמים לשגשוג הפטריות.  

במידה ולא מטפלים בפטרת, היא מתפשטת למקומות נוספים בעור כף הרגל.

פטריות עומק

קיימות פטריות עומק, הן פוגעות בעור ולאחר מכן חודרות לאיברים פנימיים וגורמות לזיהום פנימי.

פטריית הקנדידה

פטריה הפוגעת בריריות, בעיקר בריריות הפה, הנרתיק ופי הטבעת.

טיפול ומניעה:

מומלץ לאוורר את כפות הרגלים. מומלץ לגרוב גרבי כותנה ולא גרבים סינטטיות, היות והכותנה מאפשרת לרגל להתאוורר ולזיעה להתנדף. הגרביים הסינטטיות אוטמות את כף הרגל, החום והלחות מתגברים בתוך הגרב וכך מתפתחים תנאים אידאליים לשגשוג הפטריות.

מומלץ לנעול סנדלים, ולרחוץ את כפות הרגלים ובין אצבעות הרגליים מספר פעמים ביממה, ככל הניתן.

דרכי ההידבקות בפטרת:

·       שימוש במקלחות ציבוריות בבריכה והליכה עם רגלים יחפות באזור המקלחות ובאזורים הרטובים על שפת הבריכה.

·       שימוש בבגדים או מגבות שאנשים עם פטרת השתמשו בהם קודם לכן.

·       הדבקה במגע גופני עם אנשים הנגועים בפטרת.

·       הדבקה מבעלי חיים, במיוחד מחתולים.

גורמים נוספים המשפיעים על ההדבקות בפטרת:

·       מערכת חיסונית חזקה- יכולה לסייע ולמנוע הדבקות בפטרת.

·       גיל- עם העלייה בגיל גובר הסיכון להדבקות בפטרת.

נזקי הפטרת והתסמינים:

·       הפטרת גורמת לשינויי צבע הציפורניים

·       התעבות הציפורניים

·       התפוררות הציפורניים

·       פיצול וסדקים בציפורניים ובעור

·       התרוממות הציפורניים והיפרדות מהרקמה שמתחתיהן.

·       גרד ואדמומיות בעור

·       קשקשת בעור

·       סדקים בעור- הסדקים בעור מאפשרים לחיידקים לחדור פנימה ולגרום לזיהומים פנימיים.

·       הדבקות עצמית- כתוצאה מנגיעה בפטרת עלולה להיות הדבקות עצמית ומעבר הפטרת לאצבעות נוספות, לציפורניים נוספות ולאזורים נוספים בעור.

ציפורנים של נופר מכיל: שמן עץ התה, גרניום, לבנדר, לימון, ברגמוט, שמן נבט חיטה, שמן אבוקדו, שמן שומשום, שמן זרעי ענבים, שמן ויטמין E, חוחובה, זית, חמניות, קלנדולה, סטיביה, ארכובית, אכילאה, לפה, תמצית ריח.

להלן תקציר מחקר מדעי על שמן עץ התה:

שמן עץ התה ופטרת כף הרגל: ממצאים מניסוי קליני

שמן עץ התה הוא שמן אתרי המופק מעליו של עץ התה המצוי בצפון מזרח אוסטרליה. תרופות מסורתיות על בסיס שמן עץ התה שימשו לטיפול בבעיות עור שונות, בין היתר נגד פטרת כף הרגל והציפורניים. עם השנים, ממצאים מבדיקות מעבדה בסביבה סטרילית ומחוץ לגוף האדם הראו שאכן שמן עץ התה מכיל רכיבים הפועלים נגד פטריות. אך מחקרים קליניים שבדקו את יעילות השמן נגד פטרת כף הרגל בבני אדם ומחוץ למעבדה נדירים יותר. מחקר שפורסם בשנת 2002 בכתב העת Australasian journal of dermatology ערך ניסוי קליני מבוקר בכדי לבדוק זאת.

החוקרים גייסו 158 נבדקים שסבלו מפטרת ציפורניים. הנבדקים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: שתי קבוצות הטיפול נבחרו לקבל שמן עץ התה בריכוז של 25% ו-50% בהתאמה, וקבוצת ביקורת שבה הנבדקים קיבלו תרופת דמה (פלצבו) בלבד. החלוקה האקראית לקבלת הטיפול או הפלצבו מבטיחה שהקבוצות יהיו דומות בכל יתר הגורמים פרט לקבלת הטיפול. ואכן, שיעור הנשים בקרב הנבדקים, הגיל הממוצע שלהם, ומצב הפטרת שלהם לפני קבלת הטיפול כולם היו דומים בשלוש הקבוצות.

כל הנבדקים מרחו את השמן פעמיים ביום לתקופה של ארבעה שבועות. בבדיקה שבוצעה בתום התקופה, חל שיפור מובהק במצבם של 68% ו-72% מהנבדקים שקיבלו את הטיפול בשמן עץ התה. לעומת זאת, מצבם של הנבדקים בקבוצת הביקורת השתפר רק ב-39% מהמקרים. במילים אחרות, חלה עליה משמעותית של כ-75% (68/39) בשיעור המחלימים. בנוסף, החוקרים לקחו דגימות עור לפני תחילת הניסוי ובסופו מכל הנבדקים. בדיקות המעבדה של דגימות אלה הראו שיפור משמעותי ב-55 ו-64 אחוזים מהמקרים בשתי קבוצות הטיפול, לעומת 31% בלבד בקבוצת הביקורת. חשוב לציין שארבעה נבדקים (3.8% מהמקרים) בקבוצת הטיפול פיתחו פריחה שהשתפרה במהרה עם הפסקת השתתפותם במחקר.

תוצאות הניסוי מדגימות היטב מדוע חשוב לערוך ניסויים קליניים מבוקרים בכדי לבדוק את השפעתם של טיפולים שונים. העובדה שחל שיפור מסוים גם במצבם של הנבדקים בקבוצת הביקורת שלא טופלו בשמן עץ התה מראה שקשה להבין עד כמה, אם בכלל, טיפול יכול להועיל נגד מחלה מסוימת ללא קבוצת ביקורת והקצאה אקראית של הטיפול. אולם במקרה הזה, הניסוי הראה שהטיפול בשמן עץ התה היה יכול להכפיל את הסיכויים לשיפור מצבם של הנבדקים בקבוצת הטיפול ולסייע להם להחלים מפטרת כף הרגל.

לסיכום, ממצאים אלה מצביעים על כך שהטיפול בשמן עץ התה יכול להיות יעיל במידה רבה כנגד פטרת כף הרגל והציפורניים. מחקרים נוספים הראו ממצאים עקביים גם בסקירה שפורסמה בשנת 2013 בכתב העת International journal of dermatology.[2]

ביבליוגרפיה

[1] Satchell, A.C., Saurajen, A., Bell, C. and Barnetson, R.S., 2002. Treatment of interdigital tinea pedis with 25% and 50% tea tree oil solution: a randomized, placebo‐controlled, blinded study. Australasian journal of dermatology, 43(3), pp.175-178.

[2] Pazyar, N., Yaghoobi, R., Bagherani, N. and Kazerouni, A., 2013. A review of applications of tea tree oil in dermatology. International journal of dermatology, 52(7), pp.784-790.

האמור בדף זה הינו מידע כללי. הוא איננו מהווה המלצה רפואית. בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל. 

גליה לוי מבית הטבע "באופן טבעי" באשדוד