סוכרת סוג 2
הסוכרת, תיאורה וביטוייה ידועים כבר מלפני כ-3500 שנה (Ebers papyrus) כשהיא מכונה בשמות רבים וביניהם גם השם "שתן מתוק". השם דיאבטס (Diabetes)ניתן לה כבר במאה הראשונה לפני הספירה והתוספת Mellitus (מתוק) לפני כ-300 שנה. בפי הרמב"ם היא מופיעה כדיאבטס עם אצידוזיס (חמצת). הקשר בין סכרת ואיי לנגרהנס בלבלב התגלה במאה ה-17 ומאז ועד גילוי האינסולין ב-1921 טופלה הסכרת באמצעים תזונתיים בלבד. כיום הופקו אמצעים תרופתיים לבליעה ובהם: תרופות כמו: Orsinon, Diabinese, Gluben, Glibetic, Daonil ועוד אחרים.
רוב חולי הסוכרת סוג 2 אינם מאוזנים. התרופות האנטי-דיאבטיות השונות נכשלות לעיתים קרובות. ההחמרה וההידרדרות ההדרגתית של המחלה גוררות שילוב תרופות שונות, כך למשל לאחר אבחנת סוכרת, בערך מחצית מהחולים זקוקים ליותר מתרופה אחת, לבסוף רוב החולים מגיעים לטיפול באינסולין".
הסוכרת הינה מחלה כרונית רב מערכתית. כלומר, מחלה המערבת מערכות גוף שונות וכן איברים שונים שהמאפיין אותה הוא פגיעה בחילוף החומרים של סוכרים, שומנים וחלבונים שכל אחד מהם בתורו מוביל לתנגודת לפעילות אינסולין ברמה ההיקפית (רקמת שריר, שומן וכבד). נקבע כי בין הגורמים להופעת המחלה קיימת הפעילות הגנטית וכן התזונה והעדר פעילות פיזית.
אחד הפגמים בסוכרת נגרם עקב פעילות לקויה של הכבד בייצור סוכר, הפגיעה היא באי יכולת האינסולין לדכא תהליך של ייצור גלוקוז והתוצר מופרש לכן לדם.
רמות גבוהות של שומנים בדם עם או ללא סוכרים גורמות לעליה בתנגודת שמתאפיינת במצבים מטבוליים כמו השמנה, יתר לחץ דם ומחלות לב.
כמה מהנזקים המשניים (סיבוכים) הנגרמים כתוצאה מעודף גלוקוז בדם הם:
- פגיעה בכלי הדם בעין (רטינופתיה). הופעת בצקת ופגיעה בראיה. המחקר מראה שגם טיפול נמרץ אינו מונע רטינופתיה באופן מוחלט.
- פגיעה בכלי הדם בכליות (נפרופתיה), זוהי מחלה מתקדמת (פרוגרסיבית) במשך שנים עד למצב של אי-ספיקת כליות המצריך טיפול בדיאליזה או בהשתלת כליות.
- טרשת עורקים. מצב של התקשות כלי דם עורקיים. בתחילה, נפגעים כל הדם הכליליים (המזינים את הלב) ואחרי כן, כל דם אחרים. מצב הביא להיצרות כלי דם הופעת התקפי לב, שבץ, מחלות כלי דם היקפיים, מפרצת ועוד).
- נוירו פתיה (פגיעה בעצבים):
- · נוירו פתיה סנסורית - ירידה בתחושת כאב, לחץ ותחושת טמפרטורה בכף הרגל.
- · נוירו פתיה מוטורית – היקפית: חולשת כף הרגל, עיוות אצבעות, אצבע "פטיש".
- · נוירו פתיה אוטונומית – התפתחות עור יבש וסדקים בכף הרגל.
- · הופעת כיב שאינו מתרפא בגפות, ובהמשך התפתחות נמק שעלול להביא לקטיעה.
תצפית ממושכת במחלה זו העלתה לתובנה כי המחלה תלויה ואולי נגרמת כתוצאה של תזונה לקויה והעדר פעילות גופנית. במילים אחרות נוכל לומר כי זוהי מחלה הנגרמת כתוצאה של התייחסות האדם אל סביבתו. תזונה לא נכונה, מזון עתיר סוכרים, תוספים תעשייתיים במזון מתועש למתן ריח, טעם, צבע וגורמי משיכה אחרים למזון. העדר פעילות גופנית שמאפיין את רובה של האוכלוסייה בשל חוסר זמן (צריך להתפרנס) ומתחים בין שהם אישיים ובין לאומיים הגורמים להפרשות הורמונים המאיצים יצירת סוכר (אנרגיה).
כיום מתבסס המחקר בעיקר על גילוי תפקידו של קולטן גרעיני – PPARY, עולם הרפואה מקווה שהבנת מנגנון הפעולה שלו יביאו לפיתוח תרופות "מותאמות לחולה".
אפשרויות הטיפול בסוכרת סוג 2
אפשרויות הטיפול בסוכרת סוג 2
כל צורת הטיפול הקיימת מטרתה היא הורדת רמת הסוכר בדם, האמצעים לכך הם תרופתיים (קונבנציונליים ואחרים), תזונתיים, פעילות פיזית מתאימה ושימוש באמצעים נוספים שיש להם יכולת להוריד את רמת הסוכר, אמצעים הפועלים לאזן רמות אנזימים, ואמצעים אחרים הפועלים על המערכת החיסונית וכן השימוש בנוגדי חימצון (אנטי-אוקסידנטים), המגינים על כלי דם ופועלים כנוגדי דלקת. התכשירים השונים בין כאלה שהם מבית היוצר של חברות התרופות או כאלה של הגישה האלטרנטיבית מכוונים לאחת מהפעולות הבאות:
- גירוי תאי ביתא בלבלב להגברת הפרשה של אינסולין.
- הפחתה של ייצור גלוקוז בכבד (גלוקוניאוגנזה)
- הגברת רגישות אברי מטרה של אינסולין (שריר ורקמות אחרות)
- השהיית ספיגת פחמימות ממערכת העיכול.
הטיפול התזונתי
האגודה אמריקאית לסוכרת ה- ADA ממליצה על צריכה מבוקרת של מזונות ובהן: צריכת שומנים צריכה להיות עד 20% - 30% מהסך הקלורי היומי (פחות מ-10% שומן רווי, בפרט שומני טרנס, 10% שומן חד-לא-רווי, מעל 10% שומן רב-לא-רווי). צריכת פחמימות (מפחמימות מורכבות בעיקר) מומלץ שתהיה 50% - 60% מצריכת המזון היומית. צריכת החלבונים מומלץ שתהיה 0.8 – 1.2 גרם לכל ק"ג משקל גוף. כולסטרול עד 300 מ"ג ליום. בחירת הפחמימות המרכיבות את הדיאטה רצוי שתעשה על פי ערכי האינדקס הגליקמי.
תכשירים מבוססי צמחי מרפא נחשבים כפופולאריים ברחבי העולם. חלקם עשוי לספק הקלה סימפטומטית ולסייע במניעת סוכרת, או סיוע במניעת הסיבוכים של המחלה. צמחים אחרים צויינו ביכולת ם לשקם תאי ביתא בלבלב ועוד בהקטנת התנגודת לאינסולין, כמו גם שמירה על רמה תקינה של הסוכר בדם.
כותב המאמר הוא ד"ר בן-ציון פלג – תזונאי והומיאופת, מחבר הספר "ארומתרפיה – שמנים כמרפא".
ניתן לכתוב אל: morulevona@gmail.com
__________________________________________________________
.jpg)
חליטת גלוקודן של "נופר"
חליטת גלוקודן מכילה:
מרווה משולשת, סטיביה, עלי זית, אקליפטוס, לימונית, לואיזה, ג'ימנמה, טיון.
100% חומרים טבעיים & ללא קפאין & ללא חומרים משמרים
הוראות שימוש: 3 - 2 כוסות ליום, לאחר הארוחה.
כל האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי.
האמור לעיל איננו מהווה המלצה רפואית.
לפני תחילת טיפול מומלץ לקרוא חומר נוסף ולהתייעץ עם אנשי המקצוע.
