להלן מידע כללי על צמחי מרפא ועל סוכרת.
כל האמור להלן הינו לידיעה כללית ואינו מהווה המלצה רפואית.
לפני השימוש מומלץ לקרוא חומר נוסף ולהתייעץ עם אנשי מקצוע.
בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.
סוכרת
סוכרת היא מחלה המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז (סוכר) בדם ובשתן. שורש המחלה והגורם לריכוז הסוכר הגבוה בדם בסוכרת סוג 2 הינו התנגדות לקליטת אינסולין ע"י תאי הגוף. האינסולין הינו הורמון המיוצר באופן טבעי בלבלב ומשוחרר לדם. כאשר אינסולין נקלט בתאי הגוף, הוא מאפשר להם לספוג סוכר ממחזור הדם. בשל התנגדות התאים לאינסולין, הסוכר נשאר בריכוזים גבוהים בדם.
חלק מתסמיני הסוכרת הינם: תחושת רעב מופרזת, צימאון מופרז, מתן שתן לעיתים קרובות, טשטוש ראיה, ירידה ב"אנרגיה", חולשה ועייפות, פגיעות לזיהומים. חלק מסיבוכי הסוכרת האפשריים הם: פגיעה בכלי הדם בעין ופגיעה בראיה, פגיעה בכלי הדם בכליות עד למצב של אי-ספיקת כליות, טרשת עורקים, פגיעה בעצבים וזיהומים חמורים ברגליים עד כדי צורך בקטיעה.
כיום כ-8.4% מאוכלוסיית העולם מעל גיל 20 חולים בסוכרת סוג 2. בישראל המצב הינו דומה למדי לממוצע העולמי; על פי נתוני סקר בריאות 2009 שבוצע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 8.5% מהאוכלוסייה מעל גיל 25 בישראל הינה סוכרתית.
ישנן מספר אפשרויות לטיפול טבעי בסוכרת, על פי הנחיית רופא במקביל לטיפול תרופתי. ראשית יש לבחור ולדבוק בתזונה מאוזנת המתאימה למצב הסוכרתי, כגון זאת המומלצת על ידי האגודה אמריקאית לסוכרת (ADA), בהתייעצות עם הרופא המטפל.
תכשירים מבוססי צמחי מרפא נחשבים כפופולאריים ברחבי העולם. חלקם עשוי לספק הקלה סימפטומטית ולסייע במניעת סוכרת, או סיוע במניעת הסיבוכים של המחלה. צמחים אחרים צוינו ביכולתם לשקם תאי ביתא בלבלב ועוד בהקטנת התנגודת לאינסולין, כמו גם שמירה על רמה תקינה של הסוכר בדם.
_____________________________________
גלוקודן של נופר מכיל: שן ארי, עלי זית, ג'ימנמה, חילבה ללא ריח, אקליפטוס.
שן ארי: מסייע בשיקום הכבד, מעודד ומעורר את הכבד לפעילות מחודשת לטיהור הדם מרעלים שונים.
עלי הזית: מכילים ביו-פלאבונואידים הדרושים לתחזוקת דפנות כלי דם נימיים.
באוניברסיטת "מילנו " באיטליה נמצא, שכאנטי-אוקסידנט, מעכבת תמצית עלי הזית את התהליך הגורם לפגיעה בכלי הדם, שמסתיים בדלקות והיצרות כלי הדם. תהליך זה מאפיין מחלות כגון טרשת עורקים ומחלות לב, ותמצית עלי הזית מעכבת תהליכים אלה.
יתרון נוסף של השימוש בעלי הזית, הוא הקטנת הסיכון שבחימצון הכולסטרול הרע (LDL ) ועקב כך הפחתת הסיכון לפגיעה בכלי הדם הכליליים של הלב.
בארצות הים התיכון בהן צריכת שמן הזית גבוהה, שיעור מחלות הלב בקרב האוכלוסיה הוא נמוך מאשר בארצות אחרות.
להלן תקציר ממצאים ממחקרים מדעיים על עלי זית
מחקרים מדעיים: עץ הזית וסוכרת
ברחבי אירופה והמזרח התיכון, במשך שנים רבות, אנשים עשו שימוש בעלי ופירות עץ הזית והכינו מהם תרופות מסורתיות בכל מיני צורות: בתמצית, חליטה, אבקה או שמן.
בשנת 2012, פורסם מחקר בכתב העת Journal of medicinal food בו החוקרים ערכו ניסוי קליני מבוקר של חולי סוכרת סוג 2. החוקרים בדקו את ההשפעה של צריכה של עלי זית על רמת איזון הסוכר בדם. הם חילקו את 79 הנבדקים חולי הסוכרת לשתי קבוצות באופן אקראי. קבוצה אחת – קבוצת הטיפול – קיבלה מנה יומית של 500 מ"ג תמצית עלי זית בטבליות במשך שלושה וחצי חודשים. קבוצה שניה – קבוצת הביקורת – קיבלה תרופת דמה במינון זהה. תוצאות הניסוי הראו השפעה ברורה: רמת הסוכר בדם של הנבדקים בקבוצת הטיפול היתה נמוכה יותר באופן משמעותי ומובהק מרמת הסוכר בדם של הנבדקים בקבוצת הביקורת. בנוסף, החוקרים טענו שיתכן שאחד המנגנונים שבאמצעותו עלי זית מורידים את רמות הסוכר בדם של בני אדם הוא צמצום ספיגת עמילן בגוף, מכיוון שמצאו ראיות חלקיות לכך בבדיקת מעבדה שביצעו במכרסמים.
מחקר נוסף שבדק את סגולות עץ הזית פורסם בכתב העת Nutrition & Diabetes ב-2017. מחקר זה ביצע מטא-אנליזה: החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי שבחן באופן משולב מחקרים מדעיים רבים אשר בחנו את ההשפעה של צריכת שמן זית על סוכרת סוג 2. כך, המחקר כלל תוצאות מ-29 ניסויים ומדגם נוסף של 15,784 חולי סוכרת. שני ממצאים מרכזיים של המחקר הראו: (1) צריכה של שמן זית הובילה לירידה של כ-16 אחוזים בסיכון לחלות בסוכרת. (2) תפקוד האינסולין בגופם של חולי סוכרת השתפר משמעותית, ורמות הסוכר בדמם ירדו באופן מובהק כתוצאה מצריכת שמן זית. ממצאים אלה ואחרים גרמו לחוקרים להסיק כי צריכת שמן זית מסייעת למניעה ולניהול סוכרת סוג 2.
ביבליוגרפיה
[1] Schwingshackl, L., Lampousi, A.M., Portillo, M.P., Romaguera, D., Hoffmann, G. and Boeing, H., 2017. Olive oil in the prevention and management of type 2 diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis of cohort studies and intervention trials. Nutrition & diabetes, 7(4), pp.e262-e262.
[2] Wainstein, J., Ganz, T., Boaz, M., Bar Dayan, Y., Dolev, E., Kerem, Z. and Madar, Z., 2012. Olive leaf extract as a hypoglycemic agent in both human diabetic subjects and in rats. Journal of medicinal food, 15(7), pp.605-610.
