הרכיבים האלה משמשים בעיקר בתכשירים המיועדים לחלל הפה, לגרון, לדרכי הנשימה ולתמיכה חיסונית. חשוב להבדיל בין שימוש מסורתי לבין יעילות שהוכחה במחקרים קליניים.

תמצית שרף מור

מור הוא שרף המופק מעצים מהסוג Commiphora. התמצית משמשת בעיקר באופן מקומי בחלל הפה ועל העור.

התכונות המיוחסות לה:

• הקלה על פצעים קטנים ואפטות בחלל הפה
• הפחתת גירוי ודלקת קלה בחניכיים ובריריות הפה
• שימוש מקומי בפצעים שטחיים ובמורסות קטנות
• פעילות אנטיבקטריאלית, נוגדת דלקת ומאלחשת מקומית שנצפתה בעיקר במחקרי מעבדה

השימושים המוכרים מבוססים בעיקר על מסורת ארוכת שנים ולא על מחקרים קליניים חזקים. תמציות מור רפואיות מיועדות בדרך כלל למריחה או לשטיפה, ולא לבליעה כתוסף כללי. הן עלולות לגרום לגירוי או לתגובה אלרגית בעור ובחלל הפה. השימוש בהריון ובהנקה אינו מומלץ בשל מחסור במידע בטיחותי.

עלי בת קורנית

בת קורנית היא בדרך כלל טימין מהמין Thymus vulgaris או Thymus zygis. משתמשים בעלים ובפרחים, המכילים שמנים אתריים ורכיבים כמו תימול וקרבקרול.

התכונות והשימושים העיקריים:

• סיוע בהוצאת ליחה
• הקלה אפשרית בשיעול לח הקשור להצטננות
• פעילות מכייחת
• פעילות נוגדת חיידקים ונוגדת עוויתות שנצפתה בעיקר במעבדה
• שימוש מסורתי לתחושת גודש בדרכי הנשימה

הסוכנות האירופית לתרופות מכירה בשימוש המסורתי בתכשירי טימין לשיעול עם ליחה, אך מציינת שהראיות ממחקרים קליניים אינן מספיקות למסקנות חזקות. תכשירי טימין עלולים לגרום לאי נוחות בקיבה ואינם מתאימים לאנשים האלרגיים לצמחים ממשפחת השפתניים.
שמן אתרי של טימין מרוכז הרבה יותר מהעלים או מהתה, ואין לבלוע אותו ללא הנחיה מקצועית.

עלי זית

עלי זית מכילים פוליפנולים, שהמרכזי שבהם הוא אולאורופאין. לתרכובות אלו מיוחסות פעילויות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת במחקרי מעבדה.

התכונות והשימושים שנחקרו:

• השפעה משתנת קלה והגברת הפרשת נוזלים דרך הכליות
• הפחתה אפשרית ומתונה של לחץ הדם
• השפעה אפשרית על רמות סוכר ושומנים בדם
• פעילות נוגדת חמצון
• פעילות נגד מיקרואורגניזמים שנצפתה בעיקר במחקרי מעבדה

השימוש הרשמי המוכר באירופה מבוסס על מסורת להקלה על אגירת נוזלים קלה, לאחר שרופא שלל מחלת לב או כליות משמעותית. מחקרים מסוימים על תמציות תקניות מצאו השפעה אפשרית על לחץ הדם ומדדים מטבוליים, אך התוצאות תלויות במינון ובתמצית ואינן הופכות את עלי הזית לתחליף לתרופות.

נדרשת זהירות בשילוב עם:

• תרופות להורדת לחץ דם
• תרופות לסוכרת
• תרופות משתנות
• מחלת כליות או מחלת לב שבהן נדרשת הגבלת נוזלים

אכינצאה

אכינצאה היא שם למספר מינים, ובהם Echinacea purpurea ו-Echinacea angustifolia. תכשירים שונים עשויים להכיל שורש, עלים, פרחים או מיץ סחוט, ולכן מוצר אחד אינו בהכרח דומה למוצר אחר.

השימושים העיקריים:

• הפחתה אפשרית וקלה בסיכון להצטננות
• הקלה אפשרית על תסמיני הצטננות כאשר מתחילים להשתמש בה עם הופעת התסמינים
• פעילות המשפיעה על מערכת החיסון במחקרי מעבדה
• שימוש מקומי מסורתי בפצעים שטחיים קטנים

הראיות אינן אחידות. לפי NCCIH, ייתכן שאכינצאה מפחיתה מעט את הסיכוי להצטנן, אך לא ברור אם היא מקצרת את משך המחלה. היא אינה אנטיביוטיקה, אינה מטפלת בשפעת ואינה ״מחזקת את מערכת החיסון״ באופן כללי.
תופעות הלוואי הנפוצות הן כאבי בטן, בחילה ואי נוחות במערכת העיכול. היא עלולה לגרום לתגובה אלרגית, במיוחד אצל אנשים הרגישים לצמחים ממשפחת המורכבים. שימוש בה אינו מומלץ ללא ייעוץ רפואי במחלות אוטואימוניות, בדיכוי חיסוני, במחלות של תאי הדם הלבנים או בזמן נטילת תרופות מדכאות חיסון.

המשמעות של שילוב ארבעת הרכיבים

תערובת המכילה מור, בת קורנית, עלי זית ואכינצאה מכוונת בדרך כלל לגרון, לשיעול, לליחה ולתמיכה בתקופת הצטננות. היא אינה טיפול מוכח בזיהום חיידקי, בדלקת ריאות, בשפעת או בסרטן. במקרה של חום גבוה, קוצר נשימה, כאב בחזה, ליחה דמית או שיעול שמחמיר או נמשך, יש לפנות לבדיקה רפואית.