על הכולסטרול והשומנים בדם
כולסטרול הוא תרכובת רכה, שעוותית, דמוית שומן. הכולסטרול מיוצר בכבד וגם מתקבל מהמזון שאנו אוכלים כגון: מוצרי חלב, ביצים, עופות, בשר. הכולסטרול חיוני לקיום ולתפקוד התקין. הוא מהווה חומר גלם לייצור חומרים הנחוצים לגוף כמו הורמונים ורקמת שרירים, ממברנות תאים ועוד. אולם עודף או חוסר של כולסטרול עלולים לגרום נזק עד כדי סיכון חיים. למזלנו, כל התהליכים, של עודף או חסר הם תהליכים הפיכים.
את מרבית הכולסטרול שבדם מייצרים הכבד ותאים אחרים בגוף (כ-75%). את יתרת ה- 25% של הכולסטרול אנו מקבלים מהמזון שמקורו בעולם החי (אין כולסטרול בצמחים).
בשל היות הכולסטרול חומר שומני - אין הוא נמס בנוזל הדם וכדי להובילו בנוזל הדם הגוף "מתחכם" לו. הכבד עוטף כל טיפת כולסטרול בשכבה צפופה של חלבון, חלבון זה יכול לרחף בנוזל הדם וכך מתאפשרת הובלתו ממקום למקום. החלבונים הנושאים את השומנים בדם נקראים ליפופרוטאינים (חלבונים נושאי שומן). כולסטרול עטוף בשכבה דקה של חלבון נקרא LDL, מרגע שהוא נוצר בכבד הוא ממשיך בתנועה בדם מהכבד אל תאי הגוף והוא נקרא "כולסטרול רע". הכינוי "רע" הודבק לו בשל הנזק שהוא גורם כאשר הוא מתחמצן ושוקע על הדפנות.
כולסטרול העטוף בחלבון בצפיפות גבוהה הוא זה שמקורו בתאי הגוף והוא נע בדם אל הכבד שם הוא מפורק ומופרש דרך המרה. כולסטרול זה נקרא "טוב". הכינוי "טוב" הודבק לו משום תכונתו לטהר את הכולסטרול ה"רע", בדרכו אל הכבד לשם פרוק.
רמת הכולסטרול הכללי הנחשבת נורמלית היא כזו של עד 200 מ"ג/דציליטר. רמת כולסטרול HDL "הכולסטרול הטוב" צריכה להיות גבוהה מ-40 מ"ג/דציליטר אצל גברים ו-50 מ"ג/ד"ל אצל נשים. רמה פחותה מכך עלולה להוות גורם סיכון. כולסטרול בכמות עודפת עלול להתחבר עם חומרים אחרים המצויים בדם (טסיות, סידן), לשקוע על דפנות כלי הדם ויצירת פלאק על הדופן, הצטברות פלאקים במקום אחד גורמת להיצרות קוטר כלי הדם עד לסתימתו המוחלטת והתקשותו של כלי הדם ואובדן האלסטיות שלו. עם העליה בגיל גדל גם הסיכון לפתח עודף שומנים בדם מה שנקרא "דיסליפידמיה". את רמת הכולסטרול לא ניתן לגלות על-ידי סימנים חיצוניים אלא בבדיקת דם במעבדה. גילוי רמה גבוהה או נמוכה של מי מהמרכיבים מאפשרת טיפול שאינו מסובך היות ותהליך הצטברות הכולסטרול הינה תהליך הפיך בעיקר אם הוא מתגלה בתחילת היווצרותו.
הכולסטרול עלול כאמור ליצור משקעים על דפנות כלי הדם. משקעים אלה מסוכנים במיוחד אם מקום שקיעתם הוא כלי הדם שמזינים את הלב (כליליים), שם הם עלולים לגרום התקף לב, או שמקום שקיעתם בכלי דם של המוח – שם הם עלולים לגרום שבץ מוחי. אם הם שוקעים בכלי דם אחרים מתפתחת הסתיידות עורקים הנקראת "אתרוסקלרוזיס".
רמת הסיכון לחלות ב"דיסליפידמיה עולה כאשר מעורבים בה גורמי תורשה, עודף משקל או השמנה, עישון ואכילת מזון עתיר שומן.
הרפואה נלחמת בכולסטרול בעיקר בעזרת תרופות ממשפחת הסטטינים (בהם: סימבאסטטין, ליפיטור, לובאסטטין ועוד) שאופן פעילותם הוא השפעה על אנזימי הכבד היוצרים את הכולסטרול. תופעות הלוואי של סטטינים הם נזק וכאב לשרירי השלד. בנוסף הם עלולים לגרום לכשל כלייתי, עלייה ברמת אנזימי כבד, הפחתה ברמות אנזימי CoQ10, והגברת הסיכון לחלות בסוכרת.
שילוב בין סטטינים לפיברטים או לויטמין B3 עלול להגביר את הסיכון לניוון שרירי השלד.
הסטטינים עלולים לגרום לניוון השריר, כתוצאה מכך נגרמים כאבי שרירים אצל חלק מנוטלי תרופות אלה.
מניעה באמצעות פעילות ספורטיבית
הטיפול בהעלאת או הורדת רמת כולסטרול יכולה להתבצע על-ידי פעילות אירובית מתונה בת 200 דקות הליכה בשבוע או 100 דקות ריצה בשבוע (או שילוב ביניהם).
תזונה נכונה
שמן אומגה 3 הוא חומר גלם ממנו מייצר הגוף חומרים דמויי הורמונים (פרוסטגלנדינים). חומרים אלה הם נוגדי דלקת וכן הם מפחיתים את רמת הכולסטרול. במסגרת תזונה מאוזנת מומלץ להימנע מאכילת בשר אדום, למעט באכילת ביצים ולמעט בצריכת שמנים רוויים, להרבות בצריכת שמנים לא רוויים, להפחית לגמרי בצריכת שומני "טרנס" (שמנים מוקשים). למעשנים מומלץ להפסיק את העישון. מומלץ להרבות בצריכת נוגדי חימצון ושתיית צמחי מרפא המורידים את רמת הכולסטרול.
כותב המאמר: ד"ר בן-ציון פלג – ד"ר לתזונה. מחבר הספר "ארומתרפיה – שמנים כמרפא"
ניתן ליצור קשר בדוא"ל: morulevona@gmail.com
להזמנת הספר: טלפון: 0528-809-904
____________________________________________________________
חליטת קולסטרן מכילה:
שינן רפואי, גדילן, קלנדולה, לואיזה, זית, היביסקוס, אלפלפא, לחך איזמלני, הדרים, רימון.
100% חומרים טבעיים & ללא קפאין & ללא חומרים משמרים
הוראות שימוש: 3 - 2 כוסות ליום, לאחר הארוחה.
כל האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי.
כל האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי.
האמור לעיל איננו מהווה המלצה רפואית.
לפני תחילת טיפול מומלץ לקרוא חומר נוסף ולהתייעץ עם אנשי המקצוע.
