פרוביוטיקה
הפרוביוטיקה הינה גישה המצדדת במתן תוספי תזונה המכילים חיידקים ידידותיים, כגון אצידופילוס, לקטובצילוס ועוד.
חיידקים ידידותיים יכולים לאזן את אוכלוסיית חיידקי המעיים. הם מסייעים נגד דלקות, הם מעכבים חיידקים מזיקים, וירוסים ופטריות. הם יכולים לסייע לטיפול בתופעות כמו: אי נוחות במעיים, עצירות, שלשולים וגזים.
הפרוביוטיקה יכולה לשפר את מערכת החיסון ולמנוע זיהומי מעיים. הפרוביוטיקה יכולה למנוע נזקים שהאנטיביוטיקה יכולה לגרום לגופנו.
האנטיביוטיקה משמידה הן חיידקים מזיקים והן חיידקים ידידותיים. כתוצאה מחסרונם של החיידקים הידידותיים אנו עלולים לסבול מווירוסים, פטריות, חיידקים מזיקים ודלקות.
החיידקים הידידותיים מסייעים לפירוק המזון ועיכולו. הם מייצרים גם חומצות שומן חיוניות המזינות את תאי הרירית של המעי הגס.
פרוביוטיקה וקנדידה: מחקרים מדעיים
קנדידה, או המין הנפוץ ביותר שלה: קנדידה אלביקנס (Candida Albicans), היא סוג של פטריית שמר רבת מינים, השוכנת דרך קבע באזורי גוף חמים ולחים, כגון חלל הפה, פי הטבעת, אברי המין ומערכת העיכול. במצב תקין, הקנדידה נשלטת על ידי המערכת החיסונית ושורת חיידקים ידידותיים המצויים במעיים ומגנים עליהם מפני זיהומים. כך, מרבית בני האדם נושאים את פטריית הקנדידה באופן טבעי, ללא כל תסמינים. אלא שלעיתים, לאור מערכת חיסון מוחלשת או הרס של חיידקי מערכת העיכול (בעיקר בעת נטילה ממושכת של אנטיביוטיקה), האיזון הזה יכול להיות מופר והקנדידה תתחיל להתפשט, מצב שנקרא בלשון רפואית "קנדידאזיס" (Candidiasis).
אצל נשים קנדידה אלביקנס שכיחה מאוד בנרתיק. למעשה, יותר ממחצית מהנשים חוות במהלך חייהן לפחות פעם אחת קנדידאזיס בנרתיק. כמו במקומות אחרים בגוף, גם בנרתיק האישה נמצאת פטריית הקנדידה באופן קבע ולא גורמת לבעיות. אך כאשר מתחילים להופיע תסמינים של התפשטות מזיקה יש לטפל בה. תסמינים אלה כוללים גרד, נפיחות ואדמומיות, תחושת שריפה, תכיפות וצריבה בעת מתן שתן, כאב בעת קיום יחסי מין והפרשות מרובות מהנרתיק בעלות מרקם לבן וסמיך.
אחת הדרכים המוצעות לעיתים קרובות לטיפול בפטריה בנרתיק היא מתן פרוביוטיקה. מחקר שפורסם לאחרונה, בשנת 2020, בכתב העת Experimental and Therapeutic Medicine בחן את ההשפעה של טיפול בפרוביוטיקה על פטרייה בנרתיק. החוקרים ביצעו מטה-אנליזה:
בשלב הראשון, הם סקרו את הספרות וזיהו מחקרים קודמים שבחנו את ההשפעה של הטיפול בפרוביוטיקה. החוקרים זיהו 30 מחקרים קודמים, ברובם הגדול נערכו ניסויים אקראיים מבוקרים, בהם הטיפול בפרוביוטיקה ניתן באופן אקראי לקבוצת הטיפול, ותרופת דמה (פלציבו) ניתנה באופן אקראי לקבוצת הביקורת. בניסויים אקראיים מסוג זה, ניתן לזהות את האפקט הסיבתי של הטיפול בפרוביוטיקה ולהעריך בביטחון רב יותר עד כמה הטיפול יעיל. יחד, המחקרים הקליניים שנסקרו במאמר בדקו 1,788 נשים.
בשלב השני, הם אספו את הנתונים והממצאים של מחקרים אלה. ובשלב השלישי, הם ביצעו ניתוח סטטיסטי מחודש שלוקח בחשבון את הממצאים של כל המחקרים הרלוונטיים הקודמים. כך, ניתן לקבל תמונה ברורה יותר לגבי האפקטיביות של טיפול בפרוביוטיקה. הממצאים המוצגים במאמר משכנעים במיוחד ובעלי תוקף חיצוני (כלומר יכולת הכללה) גבוה מאחר וניתוח-על שכזה לא תלוי בטעויות מדידה או הטיות מסוימות של ניסוי יחיד שנעשה במקום ובזמן מסוימים, אלא מסתמך על ממצאים ניסויים רבים שנאספו במקומות שונים, בזמן שונה, על ידי חוקרים רבים ושונים ובאמצעות שיטות מעט שונות.
ממצאי המחקר העיקריים הראו שהטיפול בפרוביוטיקה העלה באופן מובהק את שיעור ההחלמה מפטרייה בנרתיק בהשוואה לשיעור ההחלמה בקבוצת הביקורת. כמו כן, הטיפול בפרוביוטיקה הנמיך את הסיכויים לחזרה של הפטריה בנרתיק לאחר ההחלמה הראשונית. דבר נוסף שראוי לציין, הוא שהניתוח הראה השפעות הטרוגניות (מגוונות) בטווח הארוך – בחלק מהמקרים הטיפול בפרוביוטיקה גרם להחלמה ארוכת טווח מהפטריה בנרתיק, ובחלק מן המקרים האפקטיביות של הטיפול היתה קצרת טווח בלבד. החוקרים טענו שיש לבצע מחקרים נוספים בעתיד בכדי להבין ולהעריך טוב יותר את השפעתו של הטיפול בפרוביוטיקה על קנדידה בנרתיק בטווח הארוך.
ביבליוגרפיה
[1] Jeng, H.S., Yan, T.R. and Chen, J.Y., 2020. Treating vaginitis with probiotics in non‑pregnant females: A systematic review and meta‑analysis. Experimental and Therapeutic Medicine, 20(4), pp.3749-3765.
ממצאים מניסוי קליני:
פרוביוטיקה יכולה להפחית במידה ניכרת את הכאב הבטני ואת הנפיחות הבטנית
תסמונת המעי הרגיז (באנגלית: Irritable Bowel Syndrom) המכונה גם "תסמונת המעי הרגיש", היא מחלה תפקודית במערכת העיכול הגורמת להפרעות בתנועות המעיים, ומתבטאת בסדרת סימפטומים מטרידים הגורמים לחוסר נוחות. בהם, כאבי בטן, התכווצויות- בדרך כלל בבטן התחתונה, נפיחות של הבטן, עצירות ושילשולים לסירוגין. כאשר במרבית המקרים של תסמונת המעי הרגיז מופיעים כל התסמינים האלה ביחד. לרוב מדובר בהפרעה כרונית של מערכת העיכול, היכולה להופיע בכל פעם למשך ימים, שבועות ואפילו חודשים, המשפיעה בכך על התפקוד היומיומי ועל איכות החיים בכלליותה. זוהי תסמונת נפוצה מאוד, בעיקר בקרב נשים, אך למרות שכיחותה, למעשה לרפואה המערבית אין טיפול ייעודי לריפוי שלה. הטיפול במקרה של תסמונת מעי רגיז מתמקד בהקלה על התסמינים.
מחקר שפורסם בכתב העת Journal of gastroenterology and hepatology בשנת 2014 בדק את ההשפעה של טיפול בפרוביוטיקה על תסמיני תסמונת המעי הרגיז. החוקרים גייסו 49 נבדקים וחילקו אותם לשתי קבוצות באופן אקראי: 25 נבדקים הוקצו אקראית לקבוצת הטיפול, ו-24 נבדקים הוקצו אקראית לקבוצת הביקורת. הנבדקים בקבוצת הטיפול קיבלו פרוביוטיקה פעמיים ביום למשך ארבעה שבועות, בעוד שהנבדקים בקבוצת הביקורת קיבלו תרופת דמה (פלציבו) בלבד במינון זהה.
תוצאות הניסוי הראו שהטיפול בפרוביוטיקה הקל באופן משמעותי מאוד על הנבדקים בקבוצת הטיפול בהשוואה לנבדקים קבוצת הביקורת. בתום ארבעה שבועות של קבלת הטיפול, חל שיפור בתסמינים בקרב 68% מהנבדקים בקבוצת הטיפול לעומת 37.5% מהנבדקים בקבוצת הביקורת. כלומר, האפקט של הטיפול בפרוביוטיקה לא היה רק מובהק סטטיסטית, אלא גם גדול מבחינה מהותית: נטילת פרוביוטיקה שיפרה את הסיכוי להקלה בתסמינים ב-30 נקודות אחוז. בנוסף, תוצאות הניסוי הראו כי שיפור בתופעות כמו כאב בטני ונפיחות בטנית חל רק בקרב הנבדקים בקבוצת הטיפול ולא בקבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו כי פרוביוטיקה מזנים שונים ומגוונים מהווה טיפול יעיל עבור אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז.
ביבליוגרפיה
[1] Yoon, J.S., Sohn, W., Lee, O.Y., Lee, S.P., Lee, K.N., Jun, D.W., Lee, H.L., Yoon, B.C., Choi, H.S., Chung, W.S. and Seo, J.G., 2014. Effect of multispecies probiotics on irritable bowel syndrome: a randomized, double‐blind, placebo‐controlled trial. Journal of gastroenterology and hepatology, 29(1), pp.52-59.
האמור בדף זה הינו בגדר מידע כללי ואיננו מהווה המלצה רפואית. בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.
